עשר נקודות על How To With John Wilson

1/

How To With John Wilson (בלשון הקודש: ״המדריך לחיים בניו יורק״) היא סדרה דוקומנטרית בת שישה פרקים שעלתה לשידור בHBO בנובמבר האחרון. 

2/

ג׳ון ווילסון הוא דוקומנטריסט שעבד פעם עבור חוקר פרטי. כחלק מהעבודה הוא צפה בשעות רבות של חומרים מצולמים וניסה למצוא בהם פרטי מידע.

3/

הסדרה היא יומן-וידאו-קומי-טרגי. הפרקים מורכבים מטונות של צילומים שווילסון (וצלמי השלמה) צילמו תוך כדי שוטטות ברחובות ניו יורק ומחוצה לה, הצילומים מלווים בקריינות א-כריזמטית מפי ווילסון עצמו. 

טריילר

4/

קריינות היא אלמנט שמלווה את הקולנוע הדוקומנטרי מימים ימימה. הקריינות הכמעט-אגבית ומהוססת של ווילסון היא אנטי-תזה לקריינות הסמכותית שאנחנו מכירות מסרטים דוקומנטריים ״רגילים״.

5/

בדומה לסרטים דוקומנטריים רבים, גם כאן התסריט נבנה תוך כדי עריכת החומרים המצולמים. הקריינות נבנית יחד עם הצילומים ונוצר זרם תודעה אסוציאטיבי אבל מתוסרט בקפידה. כל פרק הוא מסע שוטטות מסוג אחר, שמתחיל מנקודה א׳ ומסתיים בנקודה Z.
בשוטטות כמו בשוטטות, לא ברור תמיד איך הגענו לאן שהגענו, אבל גילינו הרבה דברים בדרך.

6/

בכל פרק אנחנו צוללות עוד קצת לתוך העומקים של ווילסון, מענייני היום-יום שלו אל תוך הבדידות והפחדים שלו. 

7/

התחושה האגבית שמלווה את הסדרה היא בעיניי אמירה ביקורת על רוח-הזמן.
באחד מפרקי הסדרה ווילסון חושף ששנים עבד כצלם פרסומות בסגנון ערוץ הקניות. זה מעניין כי יש משהו בסדרה הזו שהוא האנטי-פרסומת האולטימטיבי.
הבליל החזותי של ניו יורק, והנסיון האינדיבידואלי של ווילסון להתבטא דרכו, היא ביקורת תרבות מאוד יעילה על הכוחות המניעים של העולם (כסףףף) ועלינו בתוכו. 

מתוך הסדרה

8/

האמת שהסדרה הזאת ממש מוזרה בנוף הטלויזיוני. תהיתי איך דבר כזה מגיע למיינסטרים של HBO.
בשתי מילים: מפיק בפועל.
בעוד שתי מילים: נת׳ן פילדר, תותח בתחום הקרינג׳-קומדי (מסתבר שככה קוראים לזה).
באמתחתו של פילדר בין היתר נמצא תכנית מצליחה בקומדי סנטרל, בה הוא מטריל אנשים ובתי עסק.
בנוסף לזה, הוא ביים גם שני פרקים מהסדרה המשוגעת ״מי זו אמריקה״ של סשה ברון כהן. בקיצור, הבנו.

(שתבינו את הבנאדם: אם תלחצו כאן תוכלו לראות איך סרטון מייקינג אוף תמים של הסדרה תופס תפנית והופך לסרטון קידום עצמי של פילדר בו הוא מתגאה בזה שהוא משכן אצלו בבית ארבעה מתבגרים ומפתח אותם כטאלנטים של אפליקציית טיקטוק. אולי הוא צוחק עלינו בעצם?)

9/

בניגוד ליצירותיו של פילדר, How To With John Wilson היא יצירה פחות בוטה, יותר בגובה העיניים. ווילסון נותן לנו את עצמו בנדיבות ובכנות. הוא בסך הכל שלומפר חרוץ, כמוני כמוך. אני באמת מאמינה לו.

10/

בקיצור. הבן אדם הזה הוא אני עם יותר תושייה ובטחון עם המצלמה, עם חדוות יצירה מעוררת השראה ובעיקר עם המון הומור. כמו כל אמן, הוא בסך הכל לוקח דברים שלא אמורים לעניין אף אחד וגורם לנו להתעניין בהם יחד איתו, וזה מרגש לראות יצירה כזאת.

---

אסוציאציה למיטיבות לכת

אם חומרי ארכיון וסרטי יומן אישיים הם הלחם והחמאה שלכן, ממליצה לכן להכיר את אלן ברלינר, יוצר דוקומנטרי מקסים שהסרטים שלו הם עירוב בין יומנים אישיים לבין כמויות של חומרי ארכיון ישנים שאסף במהלך השנים. 
לדוגמה- הסרט (Wide Awake (2005, בו מסופר על המסע שלו לפתרון בעיית נדודי השינה ממנה הוא סובל. 
קטע קצר כאן
הסרט המלא כאן